#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהלואה ביו&quot;ט [כגון אוכלים ומשקין, ולא אמר לשון הלואה אלא תן לי]?	"רב יוסף ס&quot;ל דלא ניתנה ליתבע בב&quot;ד לאחר יו&quot;ט גזירה שמא יכתוב, ורבה ס&quot;ל דניתנה ליתבע דאי לאו הכי מימנע ולא ילווה ואתי לאימנועי משמחת יו&quot;ט, וקיי&quot;ל כרבה דניתנה ליתבע [בין ביו&quot;ט בין בשבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)] [ואפי&#x27; לרב יוסף אם המלוה תפס משכון לא מפקינן מיניה, ואם הלוה חזר ותפס המשכון ממנו לא מפקינן מיניה דלא קנייה למלוה לגמרי אבל אם הלוה חזר ותפס כסף ממנו מפקינן מיניה (ב&quot;י בשם הר&quot;ן), ואפ&quot;ה רבה חושש דאתי לאימנועי משמחת יו&quot;ט דשמא אין לו משכון או לא ירצה ליתן משכון, ואפי&#x27; בינו לבין עצמו לא יהיה ביכלתו לתפוס (ערוה&quot;ש סע&#x27; א&#x27;)]"	סימן תקכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שתוקע כפו לחבירו ביו&quot;ט לפחות לו מחובו?	"כתב מהר&quot;ם לובלין דפשוט דחייב לקיים דברו ואין ראוי לקנסו (באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תקכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גבאי צדקה גובין ביו&quot;ט?	"מותר לגבאי צדקה לגבות מיני מאכל ומשקה ביו&quot;ט, ובלבד שלא יכריזו כדרך חול אלא גובין בצנעא ומחלקים לכל שכונה ושכונה בפנ&quot;ע [ואע&quot;פ שמבואר לעיל (סי&#x27; ש&quot;ו סע&#x27; י&quot;ב) דמותר להכריז לצורך מצוה שאני הכא דאפשר בצנעא (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), וממילא היכא דא&quot;א בצנעא מותר הפרהסיא כדי שיהיו שמחת יו&quot;ט לעניים (ערוה&quot;ש סע&#x27; ג&#x27;)]"	סימן תקכה סעיף ב		
